מזה לנגן על גיטרה בשבילי

בנערותי הייתי מתעורר מדי יום שישי בארבע לפנות בוקר ויצא לחלק עיתונים עם אבי. זה היה שיעור במוסר עבודה מחד ומאידך דרך לא רעה לחסוך קצת דמי כיס.
הייתי חוזר סביב שש וחצי בבוקר ומתיישב לנגן, במבט אחורה אלו היו שעות הנגינה האיכותיות ביותר שצברתי בחיי, למדתי לעקוב אחר ההתפתחות הטכנית, הקצבית, איכות השמיעה שהשתפרה, החיבור בין הצורך בפרנסה להגשמה עצמית עמד אל מול עייני.
זכור לי במיוחד בוקר שישי כזה שחזרנו הביתה, אבי ואני, הוא נשכב על הספה לידי בזמן שאי מנגן על ממיטב שירי מטאליקה והוא חובב שירי ארץ ישראל הישנה והטובה עוצם את עיניו עם חיוך מרוח על הפנים. הבנתי באותו רגע שעליתי שלב והגיע הזמן לקחת את הנגינה בגיטרה וההבנה המוסיקלית בצידה צעד אחד קדימה.
מאז ועד היום לא עובר שבוע מבלי שאלמד דבר חדש או שניים על הגיטרה או במוסיקה בכלל. תווים למדתי לקרוא רק בגיל 14 או 15, לאחר מכן למדתי איך להחזיק מפרט ממורה אחד ואיך לשלב ניגנה בין מפרט ואצבעות, Hybrid picking, ומשם לימודי פלמנקו. בין לבין למדתי לשלב נגינה במפוחית שהחלה מהאהבה גדולה לבוב דילן ושיריו(על אף שאינו נגן המפוחית הכי מקצועי אולי) והמשיכה לעוד התמחות בכלי נגינה שנוסף לארסנל. בשירותי הצבאי לצד המשך הלמידה של גיטרת הפלמנקו כל אימת שהייתי מגיע הביתה נחשפתי לכלי מיתר נוספים כמו עוד, יוקללי, בוזוקי ועוד.
לאחר שירותי הצבאי עבדתי בעבודות אבטחה ברחבי העולם משך מספר שנים כשתמיד הגיטרה על גבי. הגשמתי שני חלומות גדולים והגעתי לספרד שם התעמקתי בתרבות המקומית שפלמנקו הוא אחד החלקים המרכזיים בה ולאחר מכן הגעתי לדרום אמריקה ולברזיל שם פגשתי חברים חדשים ונשביתי מחדש בקצב הסמבה והזרמים החדשים לו דוגמת סמבה רוק.
חזרתי ארצה בגיל 25 עם חלומות רבים ולקח לי מספר שנים, לימודי משפטים ועבודה במשרד ממשלתי כדי להבין שהלב והראש רוצים בעיקר לנגן.
אז היום אני מזמין אתכם לקחת חלק מחלום של ילד בן 12 שלאחר עשרים שנים קורם עור וגידים. בואו ללמוד מוסיקה, לנגן ולהגשים חלומות לכם ולאחרים